שתף קטע נבחר

תעלומת הפירמידה הישראלית

אורך צלעות הבסיס של הפירמידה, הנמצאת ב"חורש עדולם", הוא עשרה מטרים וגובהה כ-3.5 מטרים. חוקרים אומרים כי הפירמידה נבנתה בקרבת יישוב יהודי מימי בית שני ויש סבירות גבוהה שמדובר באחוזת קבר יהודית

 

 

מדרום ליישוב צפרירים שבשפלת יהודה, בקצה אחד השבילים הנידחים של שמורת הטבע "חורש עדולם", בראש גבעה נישאת הסמוכה לחרבת מדרס, מסתתרת הפירמידה הישראלית. הפירמידה הנדירה בנויה מאבני גזית ענקיות שנחצבו בסביבה. בימי קדם היה ניתן לראות בקלות את המבנה הייחודי משקיף בגאווה מראש הגבעה. היום שרידי הפירמידה מסתתרים בתוך הצמחייה.

 

הארכיאולוגית ד"ר אורית פלג ברקת מהאוניברסיטה העברית, שחוקרת את הפירמידה, מתארת את גודלו של המבנה המונומנטאלי הנדיר. "אורך צלעות הבסיס של הפירמידה הוא עשרה מטרים וגובהה כשלושה מטרים וחצי", היא אומרת. "בתחתית הפירמידה מסתתרת מערת קבורה מפוארת. הפירמידה נבנתה בקרבת יישוב יהודי מימי בית שני ויש סבירות גבוהה שמדובר באחוזת קבר יהודית".

 

הפירמידה (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
הפירמידה(צילום: אסף קמר)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

הקדמונים בנו פירמידות בגדלים שונים בכל רחבי העולם ולא רק במצרים העתיקה. המיסטיקנים טוענים שהן קשורות לחיי נצח ומייצרות אנרגיה. אבל מה הקשר בין היהודים המאמינים באל אחד לכוחות הנסתרים של הפירמידות? הארכיאולוג, פרופ' בועז זיסו מאוניברסיטת בר אילן, מסביר כי לאחר הקמת האימפריה הענקית של אלכסנדר מוקדון, שכבש ואיחד גיאוגרפית ותרבותית את האזור, יהודי בית שני הושפעו מהתרבות ההלניסטית השלטת.

 

"לתרבות מצרים העתיקה הייתה השפעה על התרבות הלניסטית ששלטה בארץ ישראל. והתרבות ההלנסטית השפיעה על היהודים שחיו בתחומה. הפירמידה נבנתה בקו הגבול שבין היישובים היהודיים לבין היישובים האדומיים. יש להניח כי היהודים לקחו את הצורה של ההנדסית של הפירמידה ולא את רעיון הדתי", הוסיף פרופ' זיסו.

 

במקורות היהודים העתיקים, המצבה המונומנטאלית שמעל מערת הקבורה מכונה "נפש" והיא מסמלת את מיקום המערה. בישראל קיימות פירמידות נוספות באזור ירושלים כמו "קבר זכריה" בנחל קדרון.

 (צילום: דוד בר ורותם שפיים, חברת אגרו-דרון) (צילום: דוד בר ורותם שפיים, חברת אגרו-דרון)
(צילום: דוד בר ורותם שפיים, חברת אגרו-דרון)
  

למרות האמונה המשותפת בתחיית המתים, קיים הבדל בולט לעין בין מנהגי הקבורה המצרית העתיקה לבין מנהגי הקבורה היהודית של ימי בית המקדש השני. המצרים הקדמונים נהגו לחנוט את מתיהם במטרה להשאיר את הגופה במצב הכי קרוב לדמותה בחיים ואילו היהודים נהגו לקבור את מתיהם בקבורה דו שלבית: לאחר הקבורה הראשונה בה היה מתאכל הבשר היו מעבירים את העצמות לקבורה הסופית יחד עם עצמות כל מתי המשפחה מהדורות הקודמים.

 

לא יחקרו את המערה

ביקור ראשון בפירמידה היפה והמבודדת מוקפת הצמחייה של חרבת מדרס ומערות הקבורה הרבות שמסביב מעלה מיד אסוציאציה לסרט אימה הוליוודי ולמומיות חנוטות שמסתובבות בלילות. בהנחה שזאת פירמידה יהודית, ד"ר פרג ברקת שוללת את קיום המומיות החנוטות למרות שמערת הקבורה בתחתית הפירמידה לא נחקרה.

 

צלם ynet גיל יוחנן ליד מערת הקבורה שמתחת לפירמידה (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
צלם ynet גיל יוחנן ליד מערת הקבורה שמתחת לפירמידה(צילום: אסף קמר)

 

"בקיץ הקרוב אנחנו נתחיל לחפור לראשונה באזור הפירמידה, אבל רק בחלק העליון ולא במערת הקבורה", היא אומרת. 

 

ד"ר פלג ברקת מדגישה את העובדה שבחפירה המתוכננת בקיץ, הארכיאולוגים לא ייכנסו ולא יחקרו את מערת הקבורה המפוארת של הפירמידה, כיוון שקיים סיכוי גבוה שמדובר בקבר יהודי. בשנות השבעים נחפרה מערת קבורה מפוארת הממוקמת במרחק מאות מטרים מהפירמידה הסמוכה, חוגים חרדים קיצוניים הגדירו את הפעולה המדעית - "חילול קברים" ולכן הם השחיתו ופגעו בממצאים.

 

לכן קיים כיום סיכוי קלוש ביותר, שמערת הקבורה המפוארת שמתחת לפירמידה של חרבת מדרס תיבדק. מי היו האנשים שבנו את הפירמידה ומי היו האנשים שנקברו בה, תישאר תעלומה.

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוד בר ורותם שפיים, חברת אגרו-דרון
הפירמידה בשמורת הטבע "פארק מערות עדולם"
צילום: דוד בר ורותם שפיים, חברת אגרו-דרון
מומלצים