HOME /

Publications

ג
גנור, א, קליין א, אבנר ר, and זיסו ב. “כנסייה ביזנטית ומערכת תת־קרקעית חצובה מימי מרד בר־כוכבא בחורבת מדרס שבשפלת יהודה.” מחקרי יהודה ושומרון כ"א (2011): 124-107. Publisher's Version
א
א, קמר. “תעלומת הפירמידה הישראלית.” ynet, 2017. Publisher's VersionAbstract

אורך צלעות הבסיס של הפירמידה, הנמצאת ב"חורש עדולם", הוא עשרה מטרים וגובהה כ-3.5 מטרים. חוקרים אומרים כי הפירמידה נבנתה בקרבת יישוב יהודי מימי בית שני ויש סבירות גבוהה שמדובר באחוזת קבר יהודית

Z
ilan z,. Ancient Synagogues in Israel. Tel Aviv, 1991.
V
Vilnay, Z. “On “Hadresiot” Doves.” Tarbiz 35/2 (1966): 192.
U
U, Dahari. “Horvat Midras – Rock-Cut Burial.” Hadashot Arkheologiyot – Excavations and Surveys in Israel 93 (1989): 84-85.
T
rogovski tal,, ORIT Peleg-Barkat, Zissu Boaz, and Shulamit Terem. “Back to Horvat Midras: Preliminary Report on the Archaeological Survey and Documentation of Underground Cavities (2015-2016).” במעבה ההר 8 (2018): 103-122. Publisher's VersionAbstract

חורבת מדרס, הממוקמת כ־ 15 ק"מ דרומית־מערבית לבית שמש, היא אתר מפתח לשחזור
ההיסטוריה של היישוב הכפרי בשפלת יהודה במהלך התקופה הרומית. אף שהאתר מעולם לא
נחפר באינטנסיביות, סקר של המתקנים התת־קרקעיים, כמה תגליות בעקבות שוד עתיקות
וחפירות בקנה מידה מצומצם הראו שהיישוב העתיק בחורבת מדרס גדול ועשיר יותר מכל
אתר כפרי אחר בשפלת יהודה בשלהי ימי הבית השני, וכי הייתה בו התיישבות אינטנסיבית גם
בתקופה הביזנטית. עובדה זו עולה בקנה אחד עם ההצעה שהעלו כמה חוקרים, שהאתר נוסד
מחדש בידי המלך הורדוס, שמשפחתו מוצאה באזור זה )אדומיאה(. עובדות אלו הובילו אותנו
להעמיד את חורבת מדרס במוקד של פרויקט מחקרי העוסק בהמשכיות ושינוי במרחב הכפרי
של יהודה מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית.
בסתיו 2015 ובסתיו 2016 ערכנו סקר ארכיאולוגי בחורבת מדרס מטעם המכון לארכיאולוגיה
באוניברסיטה העברית בירושלים ובשיתוף פרופ' בועז זיסו מאוניברסיטת בר־אילן. שבוע סקר
נוסף בסיועם של מיקה אולמן ובועז לנגפורד מטעם המלח"ם התקיים במקביל לעונת החפירה
הראשונה בספטמבר 2016 . הסקר כלל איסוף דקדקני של כלי חרס מפני השטח, מיפוי נקודות
ציון של שרידי בנייה וחציבה ומיפוי מפורט של מערות חשובות. ניתוח מרחבי של השתרעות
הממצא הקרמי שנאסף בסקר ותוארך מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה העות'מאנית,
ואופיים האדריכלי של השרידים הגלויים על פני השטח או החצובים בסלע, מאפשרים להעריך
את השתרעותו של האתר בתקופות היישוב השונות. ניתוח זה גם אפשר במידה לא מבוטלת
זיהוי אזורים פונקציונליים של היישוב בתקופות ההתיישבות העיקריות שלו – אזורי מגורים,
מבני ציבור, הנקרופוליס ואזורי חקלאות, וכן זיהוי יעדים פוטנציאליים לחפירה ארכיאולוגית.
במאמר יפורטו תוצאות הסקר שהעלו ממצאים השופכים אור חדש על האתר.

S
Stiebel, G.D. “A Note on the Name Kh. Midras/Drousias.” In Jerusalem and Eretz-Israel, edited by Zissu B, 8-9:165-167. Ramat Gan 2013, 2013.
P
Peleg-Barkat, O. “תגלית מפתיעה בחורבת מדרס.” etmol, 2016, 248, cover. Publisher's Version etmol_248_cover_1.pdf
I
I, BEN ZION. “Archaeologists to probe ancient pyramid in Judean Hills.” times of israel, 2017. Publisher's VersionAbstract

 

An enigmatic and little-known pyramid southwest of Jerusalem will be excavated for the first time this summer in an effort to determine who built it and when.

Hebrew University archaeologists will start digging at the pyramid at Khirbet Midras, in the Judean Hills south of Beit Shemesh, for the first time in July. This summer’s dig is the second season of excavations at Khirbet Midras, but the first in which scientists attempt to find out more about the massive structure

 

shatzman I,. “Herod, Marisa and H. Midras.” In Jerusalem and Eretz-Israel, edited by Zissu B, 8-9:135-164. Ramat Gan 2013, 2013.
shatzman I,. “Herod’s Childhood and the Idumaean Provenance of his Family: Marisa or Horvat Midras?.” Scripta Classica Israelica 32 (2013): 123-152.
G
Guérin, H.V. Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine. accompagnée de cartes détaillées. Paris: Paris, Imprimé par autorisation de l'empereur à l'Impr. impériale, 1868. Publisher's Version
Ganor, A, Klein A, Avner R, and Zissu B. “Horbat Midras - Preliminary Report.” Hadashot Arkheologiyot - Excavations and Surveys in Israel , no. 124 (2012). Publisher's Version
D
Di Segni, L. “A Fragmentary Greek Inscription from the Giv’at Seled Burial Cave.” Atiqot 20 (1991): 164-165.
B
B, Zissu, kloner A, Ganor A, R Avner, and Alon K. “Horvat Midras (Khirbet Durusiya):An Ancient Settlement and its ArtificialCavities in the Judean Foothills, Israel.” OPERA IPOGEA Journal of Speleology in Artificial Cavities, no. 2/2016 (2016).
B, Zissu. Rural Settlement in the Judaean Hills and Foothills from the Late Second Temple Period to the Bar Kokhba Revolt - Ph.D. Thesis Submitted to the Hebrew University. Jerusalem., 2001.
B, Zissu, and kloner A. “Horvat Midras (Kh. Durusiya): A Reassessment of an Archaeological Site from the Second Temple Period and the Bar-Kokhba Revolt.” In New Studies on Jerusalem, edited by faust a, 16:231-253. Ramat Gan 2010, 2010.
A
kloner A,. “Hurvat Midras.” Nikrot Zurim 5 (1982): 15-52.
A, Ganor, Klein A, R Avner, and Zissu B. “Remains of a Byzantine Church at Horvat Midras in the Judean Shephelah.” Qadmoniot 142 (2011): 95-101.
kloner A,. “Midras, Horvat.” In The New Encyclopedia of Archaeology Excavations in the Holy Land, edited by Stern E., 3:1041-1042. Jerusalem, 1993.

Pages