Back to Horvat Midras: Preliminary Report on the Archaeological Survey and Documentation of Underground Cavities (2015-2016)

Citation:

rogovski tal,, ORIT Peleg-Barkat, Zissu Boaz, and Shulamit Terem. “Back to Horvat Midras: Preliminary Report on the Archaeological Survey and Documentation of Underground Cavities (2015-2016).” במעבה ההר 8 (2018): 103-122.

Abstract:

חורבת מדרס, הממוקמת כ־ 15 ק"מ דרומית־מערבית לבית שמש, היא אתר מפתח לשחזור
ההיסטוריה של היישוב הכפרי בשפלת יהודה במהלך התקופה הרומית. אף שהאתר מעולם לא
נחפר באינטנסיביות, סקר של המתקנים התת־קרקעיים, כמה תגליות בעקבות שוד עתיקות
וחפירות בקנה מידה מצומצם הראו שהיישוב העתיק בחורבת מדרס גדול ועשיר יותר מכל
אתר כפרי אחר בשפלת יהודה בשלהי ימי הבית השני, וכי הייתה בו התיישבות אינטנסיבית גם
בתקופה הביזנטית. עובדה זו עולה בקנה אחד עם ההצעה שהעלו כמה חוקרים, שהאתר נוסד
מחדש בידי המלך הורדוס, שמשפחתו מוצאה באזור זה )אדומיאה(. עובדות אלו הובילו אותנו
להעמיד את חורבת מדרס במוקד של פרויקט מחקרי העוסק בהמשכיות ושינוי במרחב הכפרי
של יהודה מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית.
בסתיו 2015 ובסתיו 2016 ערכנו סקר ארכיאולוגי בחורבת מדרס מטעם המכון לארכיאולוגיה
באוניברסיטה העברית בירושלים ובשיתוף פרופ' בועז זיסו מאוניברסיטת בר־אילן. שבוע סקר
נוסף בסיועם של מיקה אולמן ובועז לנגפורד מטעם המלח"ם התקיים במקביל לעונת החפירה
הראשונה בספטמבר 2016 . הסקר כלל איסוף דקדקני של כלי חרס מפני השטח, מיפוי נקודות
ציון של שרידי בנייה וחציבה ומיפוי מפורט של מערות חשובות. ניתוח מרחבי של השתרעות
הממצא הקרמי שנאסף בסקר ותוארך מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה העות'מאנית,
ואופיים האדריכלי של השרידים הגלויים על פני השטח או החצובים בסלע, מאפשרים להעריך
את השתרעותו של האתר בתקופות היישוב השונות. ניתוח זה גם אפשר במידה לא מבוטלת
זיהוי אזורים פונקציונליים של היישוב בתקופות ההתיישבות העיקריות שלו – אזורי מגורים,
מבני ציבור, הנקרופוליס ואזורי חקלאות, וכן זיהוי יעדים פוטנציאליים לחפירה ארכיאולוגית.
במאמר יפורטו תוצאות הסקר שהעלו ממצאים השופכים אור חדש על האתר.

Publisher's Version

Last updated on 11/07/2018